בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא קִדַּ֨שׁ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־תּ֣וֹךְ הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י בֵית־יְהוָ֔ה כִּי־עָ֣שָׂה שָׁ֗ם אֶת־הָֽעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֣י הַשְּׁלָמִ֑ים כִּֽי־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה קָטֹ֗ן מֵֽהָכִיל֙ אֶת־הָעֹלָ֣ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃
מדרשי פילון
כעין זה אנו מוצאים בחז"ל, שקטן אין פירושו קטן בשָנים: "וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, בנו הפסול, הה"ד (מלכים־א ח, סד) כי מזבח הנחשת קטן מהכיל" (ב"ר לו, ז, וכעי"ז במדרש אגדה וברש"י). ובלקח טוב: "קטן בדעת וקטן ביחס". וזה כאמרם: "אין זקן אלא מי שקנה חכמה" (קידושין לב, ב).